נטל ההוכחה בהתנגדות לקיום צוואות

באופן עקרוני, החוק מחייב את קיומן המלא של צוואות אשר נערכו ע"י יורשים שנפטרו. יש לסייג זאת כמובן, למצבים בהם הצוואה נערכת מתוך רצונם המלא של מנסחיה. אחת האפשרויות שעלולה לערער את חוקיותה של הצוואה, היא השפעה בלתי הוגנת. השפעה כגון זו, יכולה להתבטא בניצול חולשתם ואף בהטעייתם המכוונת, של המבקשים לקיים את צוואתם לאחר לכתם.

ככלל, החוק מתייחס להשפעות מגוונות אשר יכולות לערער את אמינותן של צוואות ואף להביא לביטולן המוחלט. השפעות אלה, בין היתר, יכולות להיות איומים מפורשים וביצוע הונאה אשר מכוונים כלפיי היורשים. לעומת השפעות אלה ואחרות, השפעה בלתי הוגנת היא נושא מורכב יותר משום הקושי של החוק להבחין בה באופן מובהק.

כיצד ניתן לקבוע את קיומה של השפעה בלתי הוגנת בצוואה?

ישנם מספר קריטריונים, שעל פי הם יכול בית משפט לקבוע האם הייתה מעורבות של השפעה בלתי הוגנת בצוואה:

• עצמאותו של המוריש בניסוח צוואתו: במקרה זה בוחן בית המשפט האם המוריש ערך את הצוואה בכוחות עצמו, ללא התערבותם של גורמים חיצוניים.
• מעורבות יורשים: הקריטריון השני מתייחס למידת מעורבותם של היורשים בהכנת הצוואה. ככל שהמעורבות היא גדולה יותר, ייתכן והופעלה השפעה בלתי הוגנת על המוריש.
• תלות ביורשים: קריטריון זה בחן האם הייתה קיימת תלות פיזית של המוריש ביורשיו בעת שערך את צוואתו.
• מידת הקירבה בין המוריש ליורשים: ככול שבמהלך הכנת הצוואה, מידת הקירבה בין מורישים ליורשים היא חזקה יותר, יש סיכוי סביר לכך שתהיה השפעה בלתי הוגנת מצידם של היורשים.

הנה 2 דוגמאות למקרים של השפעה בלתי הוגנת:

מצב בו אדם ה-בא בימים, מבקש להעביר את כל רכושו למי שסעדו אותו בטרם מותו. יתכן ובמקרה הזה, הופעלה על המוריש הטייה מכוונת שעלולה להיחשב כהשפעה בלתי הוגנת.

מצב בו מוריש הנמצא על ערש דווי, נעזר באחד היורשים של צוואתו. גם במקרה זה, תיתכן השפעה בלתי הוגנת על היורש.

נטל ההוכחה והמאבק המשפטי

כאשר קיים חשש להשפעה בלתי הוגנת בצוואה, חלה חובת הוכחה לכך מצידם של המתנגדים לקיומה. במצב זה, עלול להיווצר מאבק בין יורשים בצוואה לבין המתנגדים לקיומה סביב נטל ההוכחה לכאן או לכאן. בהתייחס לצד המתנגד לקיום הצוואה, עליו בהכרח להוכיח באמצעות טענותיו, כי אכן התקיימה הטייה מכוונת המהווה השפעה בלתי הוגנת. מאידך, על הצד המבקש להותיר את קיום הצוואה על כנו, תחול החובה להוכיח כי לא התקיימה כל השפעה בלתי הוגנת מצידו.

ברמת העיקרון, הצד המתנגד לקיום הצוואה, צריך להיות הראשון לספק ראיות התומכות בטענותיו. עצם הבקשה לשנות צוואת מוריש (כביכול) על פי חוק, הופכת את כל העניין לרגיש ולמורכב יותר. במקרים של התנגדות לקיום צוואה עקב פגמים שונים שנמצאו בה, נטל ההוכחה יועבר לצד אשר מבקש לשמר את קיומה. במצב זה, נטל ההוכחה הופך למאתגר יותר. הצד המעוניין בקיום הצוואה, צריך לטעון כעת את סתירותיו ביחס לכל אחת מן העילות לביטולה.

בסופו של דבר, צריכה להתקבל הכרעה סופית על ידי בית משפט. עליו לקבוע האם הצוואה נערכה בצורה חוקית ובתמימות לב, או שמה הייתה נתונה להשפעה בלתי הוגנת כזו או אחרת.