צוואות – כללים והסברים
ביום פקודה כשפלוני\ת הולכים לעולמם נדרש להחליט מה יעלה בעניין עזבונו ורכושו של אדם. מדובר על "נכסים" חומריים ורוחניים אשר משאיר האדם בעולם לאחר לכתו.
יכול להיות העיזבון מוחשי רכושי בדמות דירה, רכב, חשבונות בנק, אמנות, אוספים וכל עניין חומרי אשר ניתן לשומה וניתן לתת לו ערך כספי.
ויכול העיזבון להיות בדמות קניין רוחני רשום או לא רשום כגון תמלוגים בגין פטנט, סוד מסחרי, זכויות יוצרים וכד'.
מדינת ישראל קבעה בחקיקה ובפסיקה כי עזבונו של אדם יועבר ויחולק ע"פ המצב הנתון בהתייחס לצוואתו של הנפטר בו הוא למעשה מצווה מה יעשה ברכושו לבין סיטואציה שבה לא נמצאה צוואה ואזי פונים לחלוקת עיזבון ע"פ חוק הירושה המצוי בספרי החוקים של מדינת ישראל.
במאמרי זה אנסה לתת לכם היכרות בסיסית ומושגים כלליים עם תחום רגיש זה.
הבסיס של כתיבת צוואה הוא עיקרון חופש הציווי המתיר לאדם להחליט מה ייעשה ברכושו.
הכלל הוא פשוט , אדם יכול לצוות כל מה שיחפוץ בעניין רכושו למעט כמובן עניינים שאינם חוקיים או שאינם מתקבלים מטעמי מוסר או מטעמי תקנת הציבור .אדם יכול לדוגמא לצוות שרכושו לא יחולק בין ילדיו וילך כולו לעמותת "אופניים על 3 גלגלים" אך רצוי שעמותה זו תהא רשומה כדין בישראל אחרת תיתקל בקשתו במחסום חוקי כי העמותה אינה רשומה כדין…אדם יכול להתנות תנאים בצוואתו ולהוריש את רכושו רק למי שימלא אחר התנאים, אולם רצוי שתנאים אלו יהיו תנאים העומדים במבחן הסבירות ,לדוגמא יכול אדם להתנות את רכושו לפלוני אך בתנאי שפלוני אשר מתגורר בחו"ל יעבור לגור בארץ, אך לא יוכל הוא להתנות לדוגמא את ההורשה בתנאי שרק אם אותו פלוני יתגרש מאשתו או לחילופין כי אותו פלוני יתחיל לחיות באורח חיים דתי או יחנך את ילדיו באופן מסוים כי אז בית המשפט בסבירות גבוהה יבטל את התנאים הנ"ל כי הינם תנאים פסולים.
כל עוד האדם בחיים, יכול הוא לעשות בצוואה כרצונו. לשנותה, להוסיף עליה, לגרוע ממנה, ואף לבטלה לחלוטין. הנוסח האחרון מבחינת תאריך כתיבתה שיימצא לאחר מותו של המצווה, הוא המחייב, ולא נוסחים קודמים לו. לכן רצוי לרשום בצוואה במפורש כי זו מבטלת את כל אלו שקדמו לה. כן קובע החוק כי במקרה של התנגשות בין ההוראות בשתי צוואות, מבטלת הוראת הצוואה המאוחרת בזמן את הוראות הצוואה שקדמה לה.
המשפט הישראלי, על פי חוק הירושה, תשכ"ה-1965, מכיר בארבעה סוגי צוואות תקפות.
לשיחת ייעוץ והדרכה ראשונית ללא תשלום וללא התחייבות לחצו כאן
צוואה בכתב יד
מסמך הכתוב בכתב יד, חתום בכתב יד, המורה מה ייעשה ברכושו של האדם לאחר מותו, הוא צוואה לכל דבר ועניין. אולם במקרים רבים צוואה זו מתגלה ונחשפת רק לאחר מותו של המצווה ומתגלים בה בקיעים חוקיים אשר מקורם באי היכרותו של המצווה את החוק ולרוב בית המשפט מבטל את תוכנה בשל כך.
צוואה בעדים
זהו הסוג הנפוץ ביותר של צוואה. צוואה זו נכתבת ע"י עורך דין הבקיא בתחום, נחתמת ע"י המצווה וכן 2 עדים מהימנים. צוואה זו הינה הצוואה המקובלת ביותר ולרוב מיושמת לאחר מות המצווה במלואה.
צוואה בפני רשות
צוואה זו נאמרת בעל פה בפני אדם מהאנשים המנויים בסעיף 22 לחוק הירושה : שופט ,רשם או נוטריון ולגביה נערך פרוטוקול, ואותו מורשה מאשר כי היא נערכה בפניו
זו היא צוואה שלעיתים נדירות מיושמת.
- צוואה בעל פה או צוואת "שכיב מרע" – מי שרואה עצמו, בנסיבות המצדיקות זאת, במצב פיזי קשה ונמצא ממש אל מול פני ה"מוות", ומצווה בפני שני עדים בעל פה את צוואתו, ועדים אלו ערכו את צוואתו בכתב, והפקידו אותה אצל הרשם לענייני ירושה בסמוך ככל האפשר לאמירת הדברים. במקרה זה חשוב לציין כי הצוואה פוקעת מתקפותה כעבור חודש מהרגע בו תם וסר האיום המסוים על חיי המצווה, אם הוא נותר בחיים.
מה היא צוואה הדדית?
צוואה הדדית היא צוואה הנערכת ע"י שני בני הזוג במשותף ובמקביל, בצוואה אחת או בשתי צוואות, ובה קובעים הם הוראות זהות שיחולו על שניהם, לאחר חלילה פטירת כל אחד מהם.
הנוסח הנהוג והמקובל של צוואה הדדית קובע כי לאחר פטירת אחד מבני הזוג, בן הזוג הנותר בחיים יורש אותו ומחזיק בכל הרכוש והכספים של שני בני הזוג, כל זאת מתוך מטרה שרק לאחר פטירת בן הזוג השני, ירשו הילדים המשותפים או יורשים חוקיים אחרים את העיזבון המשותף.
צוואה זו הינה חיונית למי שמבקש להמשיך ולהחזיק בנכסים המשותפים כל עוד הוא בין החיים ושיימנע מצב שבו יכולים היורשים החוקיים לדרוש את חלקם בעיזבון ולעיתים לגרום נזק של ממש להורה שנותר בחיים כגון הוצאתו מהבית ומכירת הנכס. סיטואציה זו מתרחשת לעיתים קרובות במקרים בהם בני הזוג נישאו נישואין שניים וישנם ילדים משותפים וכן ילדים מהנישואין הקודמים.
העברת כל הרכוש לבן הזוג שנותר בחיים, תוך קביעת תנאי כי רק לאחר פטירתו יועבר הרכוש לילדים, מאפשרת לו להמשיך לנהל את חייו, לפחות מן הבחינה הכלכלית, ללא עימותים מיותרים עם יורשים אחרים.
צוואה הדדית מובטחת מפני שינויים. אדם הרוצה לשנות צוואה הדדית בעוד בן זוגו בחיים, חייב להודיע על כך לבן הזוג השני ובכתב, כתנאי לקבלת האפשרות לשנות את צוואתו.
פגמים בצוואות
ישנם ארבעה סוגי פגמים הפוסלים צוואה:
- פגם בכשירות המצווה – רק מי שכשיר לכך מבחינת גילו, צלילות דעתו וכד' יכול לערוך צוואה. קטין אינו יכול לערוך צוואה, וגם אדם הלוקה בשכלו, או שאינו מבין את משמעות מעשיו אינו יכול לערוך צוואה. אדם שהיה נתון להשפעת תרופות שפגעו בצלילות דעתו בעת כתיבת הצוואה, על אף שהיא יכולה להיות כשירה מחמת צורתה, לרוב תהא בטלה אף היא.
- פגם צורני בצוואה – כתיבת צוואה לא ע"פ הכללים מבטל לעיתים את הצוואה אולם תיקון מס' 11 לחוק הירושה קובע כי אם "התקיימו מרכיבי היסוד בצוואה ולא היה לבית המשפט ספק כי היא משקפת את רצונו החופשי והאמיתי של המצווה רשאי הוא לקיימה" אף אם נפל בה פגם מן הפגמים המנויים בחוק. על פי החוק כיום יש לבית המשפט שיקול דעת להתגבר על החסר שנפל בצוואה.
- פגם הנוגע להוראת הצוואה – על עורך הצוואה להקפיד כי בכל הנוגע לניסוח ועריכת הצוואה עצמה תהיה הפרדה ברורה בין המצווה ובין כל אדם אחר הקשור למוטבי הצוואה . רצוי מאוד שהמצווה ישב ויסביר את רצונו לעורך הדין העורך את הצוואה באופן אינטימי וללא שותפים. וכך ניתן יהיה לרוב לומר שהצוואה אכן שיקפה את רצונו של המצווה ללא השפעות ולחצים.
- פגם הנוגע לנסיבות עריכת הצוואה – צוואה שנערכה תחת איום, מרמה, או השפעה בלתי הוגנת, וכד', שבעקבותיה המצווה הושפע מכך השפעה שבגללה ציווה את מה שציווה, צוואה מסוג זה יכולה להיות כשרה לחלוטין מכל בחינה אחרת, אך אם יקבע בית המשפט כי למצווה לא היה רצון חופשי בעת עריכתה, הרי שזו בטלה.
ביטול צוואה
סעיף 36 של החוק קובע לעניין ביטול צוואה:
- (א) המצווה רשאי לבטל צוואתו, אם על ידי ביטול במפורש באחת הצורות לעשיית צוואה, ואם על ידי השמדת הצוואה; השמיד המצווה את הצוואה, חזקה עליו שהתכוון בכך לבטלה.
- (ב) צוואה חדשה, אף אם אין בה ביטול מפורש של צוואה קודמת, רואים אותה כמבטלת את הקודמת במידה שהוראות הצוואה החדשה סותרות את הוראות הצוואה הקודמת, זולת אם אין בצוואה החדשה אלא הוספה על האמור בצוואה הקודמת.
צוואות – כללים והסברים
קצת עליי: